ערב יום הכיפורים בפתח, זמן שבו לפי המסורת היהודית אנחנו נמצאים בתהליך קצר של תענית וחשבון נפש כדי לטהר ולנקות את עצמנו. באסטרולוגיה התהליך הזה הוא סטורני במהותו. סטורן (שבתאי) שליט מזל גדי, מדבר איתנו על המקום שבו אנחנו צריכים לסלוח לעצמנו ולאחרים, בגלל שזהו המקום שבו אנחנו מרגישים אשמה על משהו שעשינו. אולם הסליחה, שהיא השלב האחרון בתהליך, יכולה להוביל אותנו לתחושת שחרור והקלה.
כאשר אנחנו מרגישים צורך שיסלחו לנו או שנסלח לאחרים, אנחנו בעצם מדברים על תרחישים שהם חלק ממעגל הקארמה. קארמה היא כל פעולה שיש לה תוצאה. יכולה להיות קארמה חיובית ויכולה להיות קארמה שלילית, כאמור תלוי בתוצאה של הפעולות שלנו. התוצאות של כל פעולה יכולות להיות הרבה מעבר למה שאנחנו רואים באופן מיידי. אם מישהו מרמה מישהו אחר, יש את הפעולה של הרמאות, יש את הרגשות של האדם האחר שרומה, יש את הרגשות של המרמה וגם את הרקע שהביא לעשיית הפעולה הזו. סביר להניח שאם אנחנו עושים פעולות שהתוצאה שלהם מזיקה לאדם אחר או גם לחיות ולכדור הארץ בכלל, אנחנו מזינים את המעגל הקרמתי בצורה שלילית. מעבר לפעולת הרמייה עצמה, יהיו השלכות שונות שיכולות להשפיע על אנשים אחרים, כמו הכעס של האדם שרומה אשר יבוא לידי ביטוי בצורה עקיפה על הסובבים אותו, מכיוון שהוא לא יודע מי גנב ורימה אותו, או שהוא יודע ומרגיש צורך להחזיר לגנב וממשיך ליצור קרמה שלילית ע"י תגובת נגד.
הארכיטיפ של מזל גדי ושליטו סאטורן מדברים על עשייה "נכונה". לעשות את הדבר הנכון, בזמן הנכון ובדרך הנכונה הם דברים שלכל אדם יש צורך לנהוג לפיהם. אולם כאן עולה השאלה מהו נכון ומהו לא נכון. לא לחינם סאטורן מדבר על ההתניות החברתיות שבהן אנו חיים, על החוקים מעשה ידי אדם ומה מקובל לעשות בחברה ועל החוקים הנצחיים והאוניברסליים, המציגים לעיתים מציאות קצת אחרת ומקבלים פרשנויות שונות, שלא בהכרח מחויבות לשמירת הערך המוסרי הנקי שלהם. זה די דומה לתורה ולפרשנות שלה ע"י אחרים. כל פרשן נותן לתורה את פרשנותו מתוך עולם הערכים והמוסר שלו, שלא תמיד תואמים את רוח הדברים.
אתן דוגמא: הדיברה "לא תרצח" – לא רשום בשום מקום את מה אנחנו לא צריכים לרצוח. הדיברה פשוט מדברת איתנו על איסור לרצוח. אנחנו יודעים שכל מה שחי ויש נשמה בגופו יכול להרצח. אולם בפירושים רבים מדברים הפרשנים על רצח בני אנוש בלבד. ומה עם בעלי החיים? גם בפילוסופיה היוגית מדברים על "אהימסא" – אי אלימות כלפי כל יצור חי. האם הדבר דומה ומציג את אותם עקרונות מוסריים כמו "לא תרצח" למרות ששני הדברים מגיעים ממקורות שונים?
זה יכול להיות מקרה קלאסי של חוקים אוניברסלים החוזרים ממקורות שונים ומציגים ערך מוסרי עליון. רצח הוא אלימות. ברגע שאנחנו רוצחים כל יצור חי, כלומר הורגים אותו ללא הסכמתו, ומתוך תאווה אנושית כלשהי, בין אם זו תאווה לאכילת בשר או תאווה לפעולת נקמה, אנחנו מפעילים את מעגל הקרמה. המעגל הזה יופעל גם אם מישהו אחר יהרוג עבורנו, והשפעתו תהיה גם עלינו, כי אנחנו "נהנים" מן ההרג הזה. ברגע שאנחנו לא פועלים לפי החוקים האוניברסליים אנחנו תמיד נהיה בתוך מעגל הקרמה. ברגע שנדע לפעול מתוך הכרה בחוקים כפי שניתנו לנו, נוכל לשחרר את עצמנו ממעגל הקרמה אל הדהרמה, שהיא פעולה המסונכרנת עם הזרימה של החיים, או במילים פשוטות אינה יוצרת התנגדויות.
הרבה פעמים בחיינו אנחנו נתקלים במצבים שבהם אנחנו חושבים שאנחנו עושים את הדבר הנכון, לפי אמות המידה שלנו או של ההתניות החברתיות שמסביבנו, פשוט כי ברוב המקרים קשה לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, להתעורר ולהבין כיצד לקחת אחריות על מעשינו. ההתעוררות ולקיחת האחריות דורשים מאתנו להיות במקום שבו אנחנו לא עושים מה שאנחנו רוצים, אלא עושים משהו שאנחנו יודעים שהוא נכון עבורנו למרות שלא נוח לנו. עם הזמן ההתיישרות הזו הופכת להיות משהו יותר טבעי עבורנו, ואז אנחנו כבר יכולים לעשות את הדבר כאילו הוא באמת חלק מהטבע שלנו. מה שבעצם די מצחיק, כי הטבע האמיתי שלנו תמיד היה ידוע לנו ופשוט התעלמנו ממנו.
ברגע שהפסקנו להתעלם מהסבל הנגרם לאחרים כתוצאה מהפעולות שלנו, בין אם הן פאסיביות או לא, אנחנו מתחילים תהליך שבו מתחיל להיקטע המעגל הקרמי. ההתחלה יכולה להיות מלווה בהרבה רגשי אשמה, צורך להצדיק את הדרך החדשה שבחרנו, ואף להטיף ולבקר אחרים על מעשיהם (שפעם גם אתם עשינו). זהו בעצם מנגנון רגשי האשמה שלנו שמתחיל להתכוונן לתדרים יותר גבוהים ונקיים. אולם ברגע שאנחנו נופלים או עושים טעות, אנחנו חוזרים למקום הזה של הלקאה עצמית והשלכה של משהו שהוא אפילו לא הטבע האמיתי שלנו. ככה נולדו גם המושגים הצלחה וכישלון, שאינם אלא מילים המעוותות לגמרי את כל תהליך הלמידה שלנו כבני אדם.
הדבר שיכול לעזור לנו לצאת מהמעגל הזה הוא לקבל את עצמכם ולסלוח לעצמכם על כל טעות שעשיתם, בתום לב או שלא. הקבלה והסליחה מגיעה יחד עם אחריות והתבוננות במה שקרה בדרך ששיבש את העניינים. אולם זכרו שהדבר החשוב הוא להבין שאנחנו נמצאים בתהליך התעוררות והרחבת המודעות שלנו. מכאן אין דרך חזרה, יש רק עליה למעלה. וככל שנוכל לראות זאת יותר בבהירות, התהליך הזה יכול לקרות באופן שליו יותר. ברגע שנראה את התהליך עם עצמנו נוכל גם לעבור אותו עם אחרים מסביבנו במערכות יחסים קרובות, ואח"כ עם כל מי שנפגוש בדרך. יהיו ביננו גם כאלו שירצו לעבור את התהליך הזה עם הבורא או החיים. סליחה אמיתית לעצמנו ולאחר יכולה להוות שחרור ממעגל הקרמה שבתוכו אנחנו ממשיכים להסתובב, ובמסורות שונות רואים בשחרור הזה גם שחרור של הנשמה מן העולם הפיזי.